מוריי גל-מן נולד בניו-יורק בשנת 1929. את הדוקטורט שלו בפיזיקה קיבל בשנת 1951 במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס. בשנת 1955 עבר למכון הטכנולוגי בקליפורניה, שם עסק בחקר החלקיקים האלמנטריים.

בשנת 1969 זכה מוריי גל-מן בפרס נובל לפיזיקה “בעבור תרומתו ותגליותיו באשר למיון החלקיקים האלמנטריים והאינטראקציות ביניהם”.

בשנות החמישים, עם התפתחות מאיצי החלקיקים, החלו להתגלות עוד ועוד חלקיקים תת-אטומיים. ב-1961 הציע גל-מן דרך מיון אשר תארגן את החלקיקים הרבים במשפחות, וכך הכניס סדר בתמונת העולם התת-אטומי.

הישגו המהפכני השני היה השערתו בדבר קיום ה”קווארקים”, אבני היסוד המרכיבות את כל החלקיקים האלמנטריים המושפעים מהכח החזק, כמו הפרוטון והניטרון. בנוסף, שיער גל-מן את קיום ה”גלואונים”, חלקיקים המצמידים את הקווארקים זה לזה.

הישגים אלה הקנו למוריי גל-מן את מקומו כאחד הפיזיקאים הגדולים בזמננו.

סלבדור לוריא נולד בשנת 1912 בטורינו שבאיטליה. לאחר הסמכתו לרפואה עבר למכון פסטר בפריז, שם עסק במחקר. עם נפילת צרפת בידי גרמניה, ב-1940, נסע לארצות-הברית ופעל באוניברסיטאות שונות. ב- 1959 נתמנה לפרופסור למיקרוביולוגיה במכון הטכנולוגי במסצ’וסטס.

בשנת 1969 זכה סלבדור לוריא בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, בעבור תגליותיו באשר למנגנוני השכפול והמבנה הגנטי של הוירוסים.

בשנות ה-1940 ערכו לוריא ושותפו לפרס הנובל, מקס דלברוק, סדרת ניסויים בבקטריופאג’ים – שהם וירוסים תוקפי חיידקים. תוצאות ניסויים אלה תרמו תרומה חשובה להבנת הגנטיקה של וירוסים וחיידקים, והצביעו על הדנ”א כגורם המכריע בתורשה.

בהמשך דרכו הבהיר לוריא תהליכים גנטיים נוספים הנוגעים להעברת החומר התורשתי בין אורגניזמים שונים. ובכך פרץ דרך לזינוקה המטאורי של הגנטיקה בעשורים הבאים.

סלבדור לוריא הלך לעולמו בשנת 1991.