רנה קסן נולד בבאיון שבצרפת בשנת 1887. ב-1914 הוסמך לדוקטור במדעי המדינה, הכלכלה והמשפט. באותה שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה. קסן, אשר נפצע פציעה חמורה בשדה הקרב, הפיק מסבלו האישי לקח כלל-אנושי והקדיש את חייו לפעילות למען הזולת.

בנוסף לפועלו לרווחת נכי המלחמה והיתומים, ייצג קסן את צרפת במוסדות בין-לאומיים: בתחילה בחבר הלאומים, ומאוחר יותר באו”ם. במלחמת העולם השנייה הצטרף קסן לממשלתו הגולה של דה-גול, וניהל בשמה משא ומתן להסדרת מעמדה של “צרפת החופשית”. לנוכח זוועות מלחמת העולם השנייה, העמיד קסן את ידיעותיו המשפטיות לרשות “ועדת האו”ם לזכויות האדם”. תרומתו הגדולה היא בניסוח רוב סעיפי “ההצהרה האוניברסלית לזכויות האדם”.

בשנת 1968 הוענק לרנה קסן פרס נובל לשלום, בעבור מאבקו הבלתי נלאה נגד הדיכוי והאי צדק בעולם.

קסן פעל גם בשרות בני עמו: הוא כיהן כנשיא הארגון “כל ישראל חברים” ועזר לשקם קהילות יהודיות ברחבי העולם.

רנה קסן נפטר בשנת 1976 והוא בן 89.