סלבדור לוריא נולד בשנת 1912 בטורינו שבאיטליה. לאחר הסמכתו לרפואה עבר למכון פסטר בפריז, שם עסק במחקר. עם נפילת צרפת בידי גרמניה, ב-1940, נסע לארצות-הברית ופעל באוניברסיטאות שונות. ב- 1959 נתמנה לפרופסור למיקרוביולוגיה במכון הטכנולוגי במסצ’וסטס.

בשנת 1969 זכה סלבדור לוריא בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, בעבור תגליותיו באשר למנגנוני השכפול והמבנה הגנטי של הוירוסים.

בשנות ה-1940 ערכו לוריא ושותפו לפרס הנובל, מקס דלברוק, סדרת ניסויים בבקטריופאג’ים – שהם וירוסים תוקפי חיידקים. תוצאות ניסויים אלה תרמו תרומה חשובה להבנת הגנטיקה של וירוסים וחיידקים, והצביעו על הדנ”א כגורם המכריע בתורשה.

בהמשך דרכו הבהיר לוריא תהליכים גנטיים נוספים הנוגעים להעברת החומר התורשתי בין אורגניזמים שונים. ובכך פרץ דרך לזינוקה המטאורי של הגנטיקה בעשורים הבאים.

סלבדור לוריא הלך לעולמו בשנת 1991.