מוריי גל-מן נולד בניו-יורק בשנת 1929. את הדוקטורט שלו בפיזיקה קיבל בשנת 1951 במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס. בשנת 1955 עבר למכון הטכנולוגי בקליפורניה, שם עסק בחקר החלקיקים האלמנטריים.

בשנת 1969 זכה מוריי גל-מן בפרס נובל לפיזיקה “בעבור תרומתו ותגליותיו באשר למיון החלקיקים האלמנטריים והאינטראקציות ביניהם”.

בשנות החמישים, עם התפתחות מאיצי החלקיקים, החלו להתגלות עוד ועוד חלקיקים תת-אטומיים. ב-1961 הציע גל-מן דרך מיון אשר תארגן את החלקיקים הרבים במשפחות, וכך הכניס סדר בתמונת העולם התת-אטומי.

הישגו המהפכני השני היה השערתו בדבר קיום ה”קווארקים”, אבני היסוד המרכיבות את כל החלקיקים האלמנטריים המושפעים מהכח החזק, כמו הפרוטון והניטרון. בנוסף, שיער גל-מן את קיום ה”גלואונים”, חלקיקים המצמידים את הקווארקים זה לזה.

הישגים אלה הקנו למוריי גל-מן את מקומו כאחד הפיזיקאים הגדולים בזמננו.