נגיד שקוראים לכם אברהם אבינו ויום אחד אתם מקבלים הוראה מאלוהים לעקוד את בנכם יחידכם. תודו, מדובר בחתיכת דילמה. כי סירוב משמעו שפתחתם חשבון עם אלוהים והסכמה פירושה לחיות כל החיים בידיעה שרצחתם את הבן שלכם. לא נעים.
אם תשאלו את פרופסור ישראל אומן, מומחה לאסטרטגיות לקבלת החלטות וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, הוא היה מייעץ לאברהם “ללכת על זה” מסיבה פשוטה: אם אתה מוכן לעמוד בניסיון, לא תצטרך לעמוד בו.
במילים אחרות: באופן פרדוקסלי, ויעיד על כך מבחן התוצאה, דווקא הנחישות של אברהם להרוג את בנו הובילה להשארתו בחיים.
זה נקרא גם “פרדוקס הסחטן”. “פרדוקס הסחטן” מתאר את הניסוי הבא: מכניסים שני אנשים לחדר עם מזוודה של מיליון דולר ומבטיחים להם את כל הכסף בתנאי אחד- שיגיעו בניהם להסכמה על חלוקתו. לכאורה פשוט. מחלקים חצי חצי והולכים הביתה. זה בדיוק מה שאומר הרציונלי מבין השניים. אלא שהשני חושב אחרת ומבקש תשע מאות אלף דולר או כלום. לא עוזרים ההפצרות והתחנונים של חברו. האחרון מתעקש על הסכום. לבסוף הרציונלי מבין שעדיף לו לצאת מהחדר עם מאה אלף דולר מאשר עם אפס, ונכנע. בקיצור, הנחישות במשא ומתן משתלמת.
“פרדוקס הסחטן” הוא עקרון אחד מיני רבים, שמרכיבים את תורת המשחקים – ענף מתמטי העוסק בהתנהגות רציונלית של גורמים שונים הקשורים יחד, כשלכל אחד מהם מטרות אחרות.
פרופסור ישראל אומן, יהודי דתי שנולד בגרמניה חודשיים לפני ליל הבדולח ואשר משפחתו הצליחה להימלט מהתופת ברגע האחרון, מאמין שאפשר להשתמש בעקרונות תורת המשחקים כדי לפתור כמעט הכול: מבעיות שידוכין, דרך שיפור איכות הסביבה, ועד הסכסוך הישראלי – פלסטיני.
ניחשתם נכון, פרופסור אומן הוא אדם אופטימי.
זוכר פרס נובל לכלכלה ב-2005, על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים. בעקבות עבודתו הושגה הבנה רחבה יותר של מושג הרציונליות, והתנהגויות שקודם לכן נחשבו לבלתי רציונליות ניתנות עכשיו להסבר רציונלי"