בשנת 1929, בזמן שהיטלר מינה את היינריך הימלר לראש האס.אס. והתפקדות למפלגה הנאצית עלתה לשיא של 100,000 חברים, באו לעולם שני יוצרים יהודים שעתידים להיות המתעדים המרכזיים של אחת התקופות האפלות בהיסטוריה האנושית.

האחת, נערה מחוננת בשם אנה פרנק, נפטרה כעבור 16 שנה והותירה אחריה תיאור כובש לב שהפך לביוגרפיית נעורים טרגית של עם שלם.

השני, הסופר היהודי-הונגרי אימרה קרטס, שהצליח לשרוד את זוועת השואה ולהפוך לסופר בעל שם עולמי. בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לספרות.

“בכל פעם שאני מתחיל לכתוב ספר”, אמר פעם קרטס, “אני חושב על אושוויץ”. ואכן, שתי יצירותיו הגדולות של קרטס, “ללא גורל” ו”פיאסקו”, עסקו בשגרה המקוללת של האסיר במחנה הנורא ההוא. באופן פרדוקסלי, דווקא שם הבין קרטס את משמעותם העמוקה של מושגים כמו אושר – “באושוויץ חוויתי את רגעי האושר הקיצוניים ביותר. אינך יודע מהי המשמעות של לזכות ב-10 דקות של הפוגה מעבודת הפרך הבלתי ניתנת לתיאור”; חירות – “ההישרדות הופכת לחירות הגדולה מכל”; דת – “הגיהינום אינו קיים. אני יודע זאת בוודאות כי חייתי שם”.

קרטס, שמעולם לא הרפה מהגיהינום של אושוויץ, הלך לעולמו בשנת 2016.

במותו ציווה לנו את זיכרון המתים.

מאז שהיה ילד הדהדה במוחו של דניאל כהנמן האמירה של אמו: “בני האדם מורכבים ומעניינים לאין קץ”. מתוך אינטואיציה בריאה שאמא תמיד צודקת, החליט הנער הצעיר להקדיש את חייו לחקר נפש האדם ופנה ללימודי הפסיכולוגיה. אחרי ששינן כל מה שפרויד אמר וקיבל תואר דוקטור, התפנה כהנמן לשאלה שהטרידה אותו כל חייו:

מדוע אנשים מחליטים כפי שהם מחליטים?

כהנמן ושותפו עמוס טברסקי ערכו מאות מחקרים, שבכולם התוצאה הייתה זהה: אנשים מקבלים החלטות על בסיס המון דברים – כעס, אכזבה, אופטימיות, קנאה, כבוד – רק לא על בסיס רציונלי. מחקריו פורצי הדרך של כהנמן התמקדו בתחום שנקרא “כלכלה התנהגותית”, או בשפה עממית – מה עובר לנו בראש כשאנחנו עושים שופינג? כהנמן הוכיח שבזמן תהליך הקנייה מחירו של המוצר זניח במכלול השיקולים שלנו, לעומת גורמים אחרים. לדוגמה, חבר ילדות מצליח שפגשנו רגע לפני הכניסה לחנות, שיחת נזיפה שקיבלנו על הבוקר מהבוסית, או מוצר שרכש הלקוח שעמד לפנינו בקופה.

בשנת 2002 החליטה ועדת הפרס השבדית להעניק לכהנמן פרס נובל לכלכלה למרות שמעולם לא למד ולו קורס אחד בכלכלה.

לימים יאמר כהנמן שההחלטה הלא רציונלית של ועדת הפרס היא ההוכחה הטובה ביותר לנכונות התיאוריה שלו: תקשיבו לאמא!