שאלתם את עצמכם פעם מה המשותף לעיפרון, יהלום וכדורגל?
יהלומים וכדורגל זה קל, כי הרי ידוע שיהלום הוא ידידו הטוב ביותר של הכדורגלן. במיוחד כשהם על האוזניים, נכון רביבו? אבל מה הקשר לעיפרון? לא. אל תגידו לי שהעפרונות הלא מחודדים בקלמר הם… לא. אנחנו בשום אופן לא מתכוונים להידרדר כאן לסטראוטיפים שעבר זמנם!
ובכן, כל מי שסיים מגמת כימיה בתיכון יודע את התשובה: פחמן. כן, ליסוד הכימי הזה – פחמן – אשר שלל תרכובותיו בונות את גופנו, ישנן שלוש צורות יסוד: צורת יהלום, צורת גרפיט שהוא החומר השחור של העיפרון וצורת כדורגל!
לפני 25 שנה גילה כימאי יהודי אנגלי בשם פרופסור הרולד קרוטו מולקולה המכילה 60 אטומי פחמן טהור הקשורים כל אחד לשכנו במבנה שיוצר צורה הזהה בדיוק לצורה של כדורגל.
הרולד קרוטו, שזכה על הגילוי בפרס נובל לכימיה לשנת 1996, החליט להעניק למולקולת הכדורגל שלו את השם פוּלֶרֶנים על שמו של האדריכל בקסמינטר פולר, שבנה מבני כיפה ענקיים המורכבים ממשושים וממחומשים.
מולקולת הכדורגל, או “הכדור באקי”, כפי שכינה אותה בחיבה הרולד קרוטו, הפכה מיד לסמל המסחרי של הכימיה המודרנית, היא מככבת בעשרות ספרי מדע בדיוני ואף נבחרה למולקולה הלאומית של מדינת טקסס.
בגלל תכונותיה הייחודיות שיוצרות מבנה מולקולרי יציב וחזק בעל מוליכות גבוהה, הפכה מולקולת הכדורגל ללאונל מסי של עולם הננו-טכנולוגיה.
בעתיד מדברים על מחשבים במשקל נוצה עשויים פולרן, סוללות פולרניות חזקות במיוחד, ננו-רובוטים פולרנים שישוטטו בגוף שלנו וילחמו בחיידקים ואפילו מעלית שתעלה מכדור הארץ לתחנות חלל באמצעות כבל עשוי פולרן.
והכל בזכות הפרופסור שלנו, הרולד קרוטו, שהוכיח פעם אחת ולתמיד שיהודים וכדורגל דווקא כן הולכים יחד.