הרולד ורמוס נולד בשנת 1939 בלונג איילנד. הוא למד באוניברסיטה של קליפורניה בסן-פרנסיסקו, והתמנה בה, בשנת 1982, פרופסור לביוכימיה ולביופיזיקה.

בשנת 1989 זכה הרולד ורמוס בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, יחד עם מייקל בישופ, “על גילוי מקורם של הגנים מחוללי הסרטן”.

ורמוס חקר את הגורם המסרטן סרקומה (rsv), ומצא בו את הגן הגורם בעת הדבקה לסרטן. להפתעתו, גילה את אותו הגן גם בתאי עופות ויונקים בריאים. ורמוס הסיק, שהגן הפעיל, המצוי בוירוסים מחוללי סרטן, מקורו בגנים תאיים שתפקידם להסדיר ולבקר את גדילת התא, חלוקתו והתמיינותו. הוירוס “אסף” במהלך האבולוציה שלו את הגן מתוך המאגר הגנטי התאי וצרפו למאגר הגנטי שלו עצמו. עקב סיפוח זה משתבשת פעולתו של גן זה, ועם כניסת הוירוס לתא הוא מחולל סרטן.

במרוצת הזמן התברר, כי גם ללא קשר לנגיפים יכולים גנים תאיים אלו לעבור שינויים, אשר יגרמו לכך שהתא לא יעבור התמיינות תקינה אלא יהפוך למסרטן. מאז תגליתם של ורמוס ובישופ, בשנת 1976, זוהו מעל 50 גנים תאיים כאלו, הנקראים אוקוגנים.

סידני אלטמן נולד במונטריאול, קנדה, בשנת 1939. בשנת 1989 הוענק לו פרס נובל לכימיה, “על גילוי אופיו הקטליטי – זרזי של ה-רנ”א.

הגילוי שמולקולות רנ”א ו-דנ”א אינן נושאות מידע תורשתי בלבד, אלא מסוגלות להפעיל ריאקציות כימיות, תרם רבות להבנת תופעות יסוד בביולוגיה.