ג’וזף גולדשטיין נולד ב-1940 בדרום-קרוליינה, וב-1966 הוסמך לרפואה באוניברסיטת דאלאס, טקסס. מ-1971 החל במחקרים משותפים עם בראון, בבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה. אחר-כך עסק במחקר בתחום הגנטיקה הביוכימית, במכון הלאומי לרפואה במרילנד.

פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה לשנת 1985 הוענק לגולדשטיין ולבראון, “בזכות תגליותיהם ותרומתם להבנת מנגנוני הגוף להטמעת כולסטרול והבנת הפגם הגנטי המונע הטמעה זו”. שני החוקרים גילו את המנגנון בגוף האדם המעביר את הכולסטרול מן הדם אל תוך התאים הזקוקים לו, ובו בזמן שומר על רמות מאוזנות של כולסטרול על-מנת שלא ישקע וישבש את זרימת הדם בעורקים.

מנגנון זה פועל באמצעות קולטנים (רצפטורים) הנמצאים על גבי תאים שונים. הקולטן הוא מולקולה שתפקידה לצוד את הכולסטרול הנע בדם ולהחדיר אותו לתא העושה בו שימוש.

מסקנתם המחקרית של גולדשטיין ובראון היתה, כי חסר בקולטנים אלה בגוף האדם, אם בגלל פגם גנטי תורשתי, או בגלל תזונה לא נכונה, רווית שומנים, משבש את המנגנון. הכולסטרול אינו מגיע לתאים, מתעבה בדפנות העורקים, סותם אותם וגורם לטרשת עורקים, ובעקבותיה להתקפי לב ושבץ. תגליתם דחפה אותם לחפש תרופות שיעודדו את פעילות המנגנון וימנעו את סתימת העורקים.

אם תרופות אלה יימצאו בטוחות בטווח הארוך, יתכן ויבוא יום בו נוכל גם לאכול סטייק עסיסי וגם להאריך ימים על מנת ליהנות ממנו.

מייקל בראון נולד ב-1941 בניו-יורק, הוסמך לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה ב-1966 וב-1971 הצטרף לבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת דאלאס, טקסס, שם החל שיתוף הפעולה בינו לבין גולדשטיין. ב-1977, בהיותו פרופסור לגנטיקה, מונה בראון למנהל המרכז למחלות גנטיות.

פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 1985 הוענק לבראון ולגולדשטיין,”בזכות תגליותיהם ותרומתם להבנת מנגנוני הגוף להטמעת כולסטרול והבנת הפגם הגנטי המונע הטמעה זו”.

שני החוקרים גילו את המנגנון בגוף האדם המעביר את הכולסטרול מן הדם אל תוך התאים הזקוקים לו, ובו בזמן שומר על רמות מאוזנות של כולסטרול על-מנת שלא ישקע וישבש את זרימת הדם בעורקים.

מנגנון זה פועל באמצעות קולטנים (רצפטורים) הנמצאים על גבי תאים שונים. הקולטן הוא מולקולה שתפקידה לצוד את הכולסטרול הנע בדם ולהחדיר אותו לתא העושה בו שימוש.

מסקנתם המחקרית של בראון וגולדשטיין היתה, כי חסר בקולטנים אלה בגוף האדם, אם בגלל פגם גנטי תורשתי, או בגלל תזונה לא נכונה, רווית שומנים, משבש את המנגנון. הכולסטרול אינו מגיע ל תאים, מתעבה בדפנות העורקים, סותם אותם וגורם לטרשת עורקים, ובעקבותיה להתקפי לב ושבץ. תגליתם דחפה אותם לחפש תרופות שיעודדו את פעילות המנגנון וימנעו את סתימת העורקים.

אם תרופות אלה יימצאו בטוחות בטווח הארוך, יתכן ויבוא יום בו נוכל גם לאכול סטייק עסיסי וגם לחיות על מנת ליהנות ממנו.

פרנקו מודיליאני נולד ב-1918 ברומא שבאיטליה. אל הכלכלה הגיע במקרה, לאחר שזכה במקום ראשון בתחרות כתיבת מאמרים בנושא: “השפעותיו של פיקוח המחירים”. בשל האווירה האנטיטשמית באיטליה לפני מלחמת העולם השנייה החליט מודליאני לעקור לארה”ב. ב-1944 קיבל תואר דוקטור לכלכלה, עבד באוניברסיטת אילינוי, במכון קארנגי לטכנולוגיה ולבסוף במכון הטכנולוגי במסצ’וסטס, שם כיהן כפרופסור לכלכלה ומימון.

בשנת 1985 זכה פרנקו מודיליאני בפרס נובל לכלכלה, “בעבור ניתוחיו החלוציים בנושא השווקים הפיננסים והקשר בין צריכה לחיסכון”.

מודיליאני תרם רבות לביסוס כלים להערכת שווי חברות, מחיר ההון והשפעות המיסוי על שווי החברה. מודלים אלו הם אבני היסוד של תורת המימון כיום. הוא הושפע רבות מתורתו של הכלכלן קיינס ותרם לניסוח המתימטי של המודל הקינסיאני. על-פי תפיסה זו, הזרמת כספים למשק, בתנאים מוגדרים, והגדלת הוצאות הממשלה, בפיקוח צמוד, עשויים למנוע מיתון כלכלי.