אליאס קנטי נולד בבולגריה בשנת 1905. בשנת 1981 הוא זכה בפרס נובל לספרות, “בעבור כתביו המצטיינים בתצפית מעמיקה, עושר רעיוני ועוצמה אומנותית”.

כתביו מתארים את אירופה בצל מלחמות העולם. בולטים בהם המסה הסוציולוגית, “ההמון והכוח”, וכרכי האוטוביוגרפיה.

אליאס קנטי נפטר בשנת 1994.

רואלד הופמן נולד בשנת 1937 בעיירה זלוצ’וב שבפולין. אביו נספה בשואה, והוא ובני משפחתו הפכו פליטים, עד שהיגרו לארצות-הברית בשנת 1949.

“האיש שהכל בא לו בקלות, בא ממשפחה של פליטים. לא היה לו כסף לרכוש ספר עד גיל 16” – כך תיאר הופמן, מדען ומשורר, את נעוריו.

בארצות-הברית למד הופמן כימיה באוניברסיטת קולומביה, וקיבל דוקטורט, ב-1962, באוניברסיטת הרווארד. ב-1965 עבר לאוניברסיטת קורנל. תחום מחקרו שם היה ריאקציות בין אטומים ומולקולות, אך הוא התעניין גם בפילוסופיה, אמנות וסימבוליקה.

רואלד הופמן זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1981, בזכות אותה מערכת חוקים ומשפטים כימיים שנודעו בשם “חוקי וודוורד-הופמן”. חוקים אלה הצליחו להסביר באופן הגיוני חלק גדול של הכימיה האורגנית, כך שאפשר היה לחזות בדיוק רב אלו תגובות כימיקליות תהיינה קלות לביצוע, ואלו – בלתי-אפשריות.

הופמן כותב באחד מספריו: “במסורת היהודית, ממנה באתי, קיים המושג ‘תיקון עולם’, שמשמעו שינוי מעשה ידי אדם. טבענו גוזר עלינו ליצור, אך הברירה שמורה בידינו – לעצב את העולם בהתאם לטוב שבנו, או לרע”.