ארנו פנזיאס נולד במינכן שבגרמניה בשנת 1933. בשנת 1939 היגרה משפחתו לארצות-הברית. פנזיאס זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1978, במשותף עם רוברט ווילסון, “בעבור גילוי קרינת הרקע, הדיה של היווצרות היקום ב”מפץ הגדול”, לפני 18 מיליארד שנה.

גילוייו של ארנו פנזיאס היוו אישוש אמפירי לתאוריית “המפץ הגדול”, והפכו אותה לדגם המרכזי בתיאור תולדות היקום.

דניאל נתנס נולד בדלוואר, ארצות-הברית ב-1928. בשנת 1959 הוסמך לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בסנט-לואיס. ב-1962 הצטרף לאוניברסיטת ג’ונס הופקינס, וב-1967 מונה למנהל המחלקה למיקרוביולוגיה.

פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה הוענק בשנת 1978 לדניאל נתנס, במשותף עם וורנר ארבר והמילטון סמית, “בעבור גילוי ופיתוח אנזימי רסטריקציה ושימושם ללימוד סידור הגנים בגנום, ולמטרות הנדסה גנטית. דניאל נתנס היה הראשון שיישם אנזימים אלה למטרות מיפוי גנים ומציאת סידורם בכרומוזום. פריצת הדרך הגדולה של השימוש באנזימי רסטריקציה היתה לצורך בידוד גנים מסוימים ואיחויים עם מולקולת DNA חיידקית או ויראלית, לקבלת DNA רקומביננטי.

בשיטה זו ניתן לייצר אנזימים והורמונים כמו אינסולין הומני בכמויות גדולות הנחוצות לרפואה. הבסיס למחקר זה תורגם במהירות מדהימה לשימושים חשובים רבים נוספים, ששנים ספורות קודם לכן לא נחשבו אפשריים כלל.

יצחק בשביס-זינגר נולד ב-1904 בעיירה ראדז’ימין בפולין, למשפחת רבנים. הוא למד בחדר ובישיבה ואחר-כך בסמינר “תחכמוני” בוורשה. בשנים 1923 – 1933 עבד כמגיה וכמתרגם בכתב העת הפולני ביידיש “ליטערארישע בלעטר”.

ב-1935 היגר לארצות-הברית, שם כתב מאמרי ביקורת, מסות, ספרים וסיפורים וקנה לו שם בקהילה הספרותית-היידית. בין ספריו הידועים: “משפחת מושקט”, “עושה הנפלאות מלובלין” ועוד.

יצחק בשביס-זינגר זכה בפרס נובל לספרות ב-1978, “על שליטתו הרבה באמנות הסיפור, המושרשת במסורת היהודית-פולנית והנותנת תיאור חי של תנאי הקיום האנושי”. בספריו תיאר את חיי היהודים בפולין ממרד הקוזאקים במאה ה-17 ועד חיי ורשה היהודית בשנים שלפני השואה. אחדים מספריו וסיפוריו עובדו לקולנוע ולטלוויזיה. בשביס-זינגר הוא רב-אמן באמנות הסיפור, הסוחף את קוראיו לעולם ההזיות והקסם של שדים ורוחות, יצרים ותשוקות, חלומות ומאוויים כמוסים. הוא מציג את החיים בעיירה היהודית והשטעטל מהפן העסיסי והלא שגרתי שלהם.

כשנשאל מדוע הוא ממשיך לכתוב בשפה המכונה “שפה מתה”, השיב בחיוך קל: “ביום תחיית המתים מיליוני קוראים יקומו וישאלו – מה התפרסם לאחרונה ביידיש?”.

בשנת 1991 הלך יצחק בשביס-זינגר לעולמו.

מנחם בגין נולד בשנת 1913 בברסט-ליטובסק שבבלרוס. הוא התחנך באווירה מסורתית-לאומית, למד משפטים באוניברסיטת ורשה, ובגיל צעיר החל בפעילות ציבורית במסגרת תנועת הנוער הציונית-לאומית, בית”ר. ב-1939 נבחר לנציב בית”ר בפולין ומילא תפקיד פעיל בארגון העליה לישראל.

ב-1941 נדון מנחם בגין ל-8 שנות מעצר במחנה כפייה בסיביר, בגלל פעילותו הציונית. אולם בשלהי אותה שנה השתחרר והצטרף אל הלגיון הפולני של גנרל אנדרס, אשר הגיע, במאי 1942, לארץ-ישראל.

ב-1943 קיבל מנחם בגין את הפיקוד על האצ”ל – הזרוע הצבאית של תנועת בית”ר, וב-1944 הוא הכריז על מרד כללי נגד השלטון הבריטי בארץ-ישראל. המרד כלל פעולות נועזות נגד הבריטים, ובהן הפריצה לכלא עכו ופיצוץ מלון “קינג דייויד” בירושלים, ששימש כמפקדתם הראשית. עם ההכרזה על קום מדינת-ישראל, ב-1948, הקים בגין את מפלגת “חירות”, והתגלה כפרלמנטר מובהק וחריף אשר הנהיג במשך שנים רבות את האופוזיציה לממשלת ישראל. בשנת 1977 נבחר מנחם בגין לראש הממשלה השביעי של מדינת-ישראל.

הישגה הגדול ביותר של הממשלה בראשותו היה חתימת הסכם השלום עם מצרים, שהושג בעקבות ביקורו של הנשיא המצרי, אנואר סאדאת, בירושלים. בזכות הסכם שלום היסטורי זה הוענק למנחם בגין פרס נובל לשלום לשנת 1978, במשותף עם סאדאת.

בחודש אוגוסט 1983, בעיצומו של מבצע ‘שלום הגליל’, התפטר מנחם בגין מראשות הממשלה, הסתגר בביתו וסרב להסביר את מניעי התפטרותו. עם מותו, בחודש מרס 1992, לקח איתו את סודו. מנחם בגין היה פולמוסן שנון, שידע לסחוף את הציבור בהתלהבותו ונאומיו הפכו שם-דבר. הוא חי כל השנים בתחושה כי לעולם יש אחריות כלפי סבלות העם היהודי, כשמקור ההשראה לתפיסה זו מצוי בשואה. מהשקפתו זו נבע מאבקו למען “כוח יהודי”, אותו נהג להצדיק במלים: “לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות”.

מנחם בגין נודע באהבתו לארץ-ישראל ובדאגתו לעם היהודי. הומניסט ואיש שלום, מנהיג חכם וצנוע, שכל ימיו נשאר נאמן להשקפותיו.

הרברט סימון נולד בארה”ב בשנת 1916. בשנת 1978 הוענק לו פרס נובל לכלכלה, “בעבור מחקרו בתחום תהליך קבלת ההחלטות בארגונים כלכליים”.

פיוטר קפיצה נולד בשנת 1894 ברוסיה. בשנת 1978 זכה בפרס נובל לפיזיקה, “בעבור המצאותיו ותגליותיו בתחום הפיזיקה של הטמפרטורות הנמוכות”.

פיוטר קפיצה נפטר בשנת 1984.