ג’ראלד אדלמן נולד בשנת 1929 בניו-יורק. בתחילה שאף לקריירה של כנר ורק אחר כך פנה לרפואה. הוא למד באוניברסיטת פנסילבניה והתמחה בחקר המערכת החיסונית בגוף. בשנת 1960 הוא הגיש תיזה במכון רוקפלר, על מחקרו בדבר מבנה הנוגדנים.

בשנת 1972 זכה ג’רלד אדלמן, במשותף עם עמיתו הבריטי רודני פורטר, בפרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה, “בעבור גילוי המבנה הכימי של הנוגדן”.

הנוגדן הוא חלבון הנוצר בגוף בתגובה להמצאותו של חומר שתוקף אותו, המכונה אנטיגן. תפקידו של הנוגדן לבטל את השפעת האנטיגן, כחלק מפעולת המערכת החיסונית.

אדלמן וצוותו הצליחו לגלות תחילה את מבנה הנוגדן, וב-1969 לפענח את המבנה הביוכימי המפורט של מולקולת הנוגדן, ולמצוא כיצד מתקשר הנוגדן עם האנטיגן.

בעקבות מחקריו של אדלמן עלתה חשיבות האימונולוגיה, החוקרת את מערכת החיסון בגוף, והתהדק הקשר בינה לבין הגנטיקה וחקר הסרטן.

וויליאם שטיין נולד בשנת 1911 בניו יורק. בעקבות מחקריו פיתח דרכים לזיהוי חומצות אמינו ואיתור מבנים. בשנת 1972 זכה בפרס נובל לכימיה, במשותף עם סטנפורד מור, “בעבור תרומתם להבנת הקשר בין מבנהו הכימי ופעילותו המזרזת של האתר הפעיל באנזים ריבונוקליאוזה”.

וויליאם שטיין נפטר בשנת 1980.

קנת ארו נולד בניו-יורק בשנת 1921, בשנת 1972 זכה בפרס נובל לכלכלה ביחד עם ג’ון ר. היקס, על “תרומתם המכרעת לתיאוריית האיזון הכלכלי הכללי, ולתורת רווחת הכלל”.

ארו התמקד במחקריו בהשלכות החברתיות של ההתפתחויות הכלכליות.