הרמן מילר נולד בניו-יורק ב-1890. הוא למד רפואה ואחר-כך לימד באוניברסיטאות קולומביה, יוסטון ואוסטין טקסס. בגלל דעותיו הקומוניסטיות עבר לברית המועצות ושימש שם גנטיקאי בכיר באקדמיה למדעים. ב-1940 שב לארצות הברית. הרמן מילר נפטר ב-1967.
פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה ניתן בשנת 1946 להרמן מילר, “בעבור גילוי הווצרות מוטציות על-ידי קרינת X”.
הכרומוזומים המאגדים את הגנים בגופנו מעבירים מערך מפורט של מידע תורשתי מהורה לילד, וגם מספקים לתאים את ההנחיות הדרושות כדי להתרבות. אלא שלעיתים מתרחשות תקלות כימיות, הקרויות מוטציות, אשר יוצרות בדרך כלל הפרעות בתיפקוד התא ועלולות לגרום למומים גנטיים.
במחקריו על זבובים מצא מילר כי חשיפה לקרני X מגבירה את קצב המוטציות בתאים. תופעה דומה נמצאה אצל טכנאי רנטגן וחולים אשר נחשפו לאותה קרינה. כאשר המוטציה מתרחשת בתאי המין, היא תעבור גם לדור הבא.
השפעה דומה יש גם לקרינה הגרעינית, וכיום אנו יודעים שגם שימוש בחומרים כימיים שאינם רדיואקטיביים, עלול לגרום לאותן תוצאות.
מראשוני המתריעים על הסכנה הגדולה הטמונה בפעילות הגרעינית ובחשיפה לקרינה, לחומר הגנטי ולהתפתחות האנושות כולה