ג’אורג’ פון-הבשי נולד בשנת 1885 בהונגריה. הוא למד באוניברסיטאות של בודפשט ופרייבורג, וקיבל תואר דוקטור לכימיה בגיל 23. ב-1911 עבר לאוניברסיטת מנצ’סטר שבאנגליה ועסק בחקר איזוטופים. כאשר חזר לבודפשט התמנה לפרופסור, אך פוטר בגלל יהדותו. הוא עבר לדנמרק, למכון נילס בוהר, ובהמשך לשבדיה.
ג’אורג’ פון-הבשי זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1943, “בעבור עבודתו על שימוש באיזוטופים כסמנים במחקר תהליכים כימיים”.
חיבורו על סימון ומיפוי רדיואקטיביים מהווה בסיס לכל שיטת הסימון הרדיואקטיבי – בביולוגיה, במטלורגיה, ברפואה ובכימיה אנליטית. ב-1922 הוא גילה את היסוד הפניום, גילוי אשר אישש את התיאוריה המודרנית בדבר מבנה האטום.
פון-הבשי פיתח את האנליזה באמצעות האצת הנויטרון, והפכה לשיטה המדויקת והחשובה ביותר לבדיקת מידת טהרתם של חומרים.
בשנת 1966 הלך ג’אורג’ פון-הבשי לעולמו.