אלברט מיכלסון נולד בשנת 1852 בשטרלנו שבגרמניה. בגיל 3 עקר עם הוריו לארצות-הברית. הוא למד פיזיקה, והתמקד בתחום האופטיקה. מיכלסון היה פרופסור לפיזיקה באוניברסיטאות בקליבלנד, מסצ’וסטס ושיקגו. בשנותיו האחרונות עסק במדידות אסטרונומיות בקליפורניה. מיכלסון הלך לעולמו ב-1931.

בשנת 1907 זכה אלברט מיכלסון בפרס נובל לפיזיקה, בעבור מכשירי המדידה האופטיים המדוייקים שפיתח, והמחקרים הספקטרוסקופיים והמטרולוגיים שביצע בעזרתם.

הנודע והחשוב במחקרים אלה נקרא ניסוי מיכלסון-מורלי שנערך ב-1887. עד לניסוי זה סברו הפיזיקאים כי מהירות האור שונה ביחס לכיוון תנועתו של כדור-הארץ. מיכלסון ועמיתו אדוארד מורלי, בנו מכשיר מדידה מדוייק – אינטרפרומטר – שתוצאות מדידותיו הוכיחו כי מהירות התנועה של האור היא קבועה ואינה תלויה בתנועתו של כדור-הארץ.

תגלית זו יצרה בעיה קשה לפיזיקה הקלאסית, שמצאה פתרונה רק 18 שנים מאוחר יותר, עם פירסום תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין.