ארנסט צ’יין נולד בשנת 1906 בברלין. בנערותו שאף להיות פסנתרן, אך התמקד בלימודי הכימיה וזכה לתואר דוקטור בגיל 21. עם עלות הנאצים לשלטון עבר לאנגליה, תחילה לאוניברסיטת קיימברידג’ ואחר-כך לאוקספורד, למחלקתו של הווארד פלורי, שם עסק בחקר המבנה הכימי של הפניצילין.

ב-1945 זכו ארנסט צ’יין, האוורד פלורי ואלכסנדר פלמינג (שנחשב לראשון שזיהה את הפניצילין) בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, “בעבור גילוי הפניצילין ויכולתו לרפא מחלות זיהומיות שונות”.

בעקבות המבחנים הביולוגיים שנעשו לפניצילין, התגלה כי הוא פועל על טווח גדול של חידקים ואינו פוגע באורגניזם עצמו. התברר גם שהוא חומר חזק פי עשרה בהשמדת חיידקים מהסולפה, ששימשה עד אז לטיפול בחיידקים. לאחר הצלחת הניסויים בבעלי-חיים, ולאחר שצ’יין הצליח לשפר את תהליך טיהור החומר, ולהביאו לדרגת נקיון גבוהה ביותר. החלו ב-1941 הניסויים בבני-אדם.

צ’יין ושותפיו תרמו תרומה מכרעת לאנושות, במאבקה נגד המחלות הזיהומיות. את נצחונם ניתן למדוד בהצלת מיליוני חיים.

ארנסט צ’יין הלך לעולמו ב-1979.