וולפגנג פאולי נולד בשנת 1900 בווינה שבאוסטריה. ב-1921 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה במינכן ועבד במחיצתם של הפיזיקאים הנודעים מקס בורן, ג’יימס פראנק ונילס בוהר, שקרבו אותו לתחומי החלקיקים התת-אטומיים ומכניקת הקוונטים. מאוחר יותר שימש פרופסור לפיזיקה בהמבורג ובשווייץ. בזמן מלחמת העולם השנייה עבד פאולי במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, ולאחר מכן חזר לציריך, שם נפטר ב-1958.

בשנת 1945 הוענק לוולפגנג פאולי פרס נובל לפיזיקה “בעבור גילוי עקרון האיסור, המכונה גם עקרון פאולי”. עקרון האיסור אומר, שבאטום רב-אלקטרונים לא יכול להיות יותר מאלקטרון אחד בכל מצב קוונטי.

פאולי קבע שלאלקטרון יש תכונה פנימית, שנקראה לאחר מכן ספין. בכך התרחבו הגדלים המאפיינים את מצב האלקטרון לארבעה: אנרגיה, תנע-זויתי, ספין והסכום של הספין והתנע-הזויתי. עקרון האיסור של פאולי אומר שכל רביעיית מספרים כאלה יכולה לאפיין אך ורק אלקטרון אחד באטום.

תרומה חשובה נוספת של פאולי היתה בתחום הפיזיקה הגרעינית. ב-1930 הוא הניח את קיומו של חלקיק שכונה ניטרינו, שרק כעבור רבע מאה נוצרו התנאים שאיפשרו את זיהויו המדעי.