מרשל נירנברג נולד בניו-יורק בשנת 1927. בשל בריאותו הרופפת עברה משפחתו לפלורידה, ובהתבגרו למד נירנברג ביולוגיה באוניברסיטת פלורידה, וקיבל תואר דוקטור בביוכימיה באוניברסיטת מישיגן ב- 1957. משנת 1960 פעל במסגרת המכונים הלאומיים לבריאות.

בשנת 1968 זכה מרשל נירנברג בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, “בעבור פירוש הקוד הגנטי והבהרת תפקידו בייצור החלבונים”.

נירנברג חקר את הסברה שהרנ”א הוא האחראי לבניית חלבונים מחומצות אמינו, ובניסוי שערך ב-1961 ברנ”א סינתטי אכן הצליח לייצר חלבון מסויים. בעקבות תגלית חלוצית זו, גילה כי הקוד הגנטי מבוסס על 4 “אותיות” הקרויות נוקליאוטידים. אותיות אלו מצטרפות לקודון – מלה בת שלוש אותיות, שמשמעה חומצת אמינו מסויימת המצטרפת אל החלבון הנבנה.

בעבודה מפרכת הצליח נירנברג לפענח את ה”מילים” המתארות את כל 20 חומצות האמינו, ובכך העניק למדע שפה חדשה להבנת סודות החיים.