רוזלין יאלו נולדה בניו-יורק בשנת 1921. בשנת 1945 קיבלה תואר דוקטור בפיזיקה. היא החלה לעבוד כיועצת לטיפול רדיותראפי בבית-חולים בברונקס, והקימה שם את המעבדה הרדיואיזוטופית הראשונה בארה”ב. ב-1970 מונתה למנהלת השירות הגרעיני-רפואי, ובמקביל שימשה פרופסור חוקר בבית החולים הר-סיני.

ב-1950 החלה יאלו במחקרים משותפים עם סולומון ברסון. השניים פיתחו, תוך שימוש ברדיואיזוטופים, שיטות למדידת נפח הדם, פיזור חלבוני הסרום בין רקמות הגוף, ואיבחון מחלות בלוטת הטירואיד.

בשנת 1977 הוענק לרוזלין יאלו פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה “על פיתוח שיטות רדיואימוניות למדידת הורמונים”. שותפה למחקר, סלומון ברסון, נפטר ולא זכה לקבל את הפרס.

השיטה הרדיו-אימונית מודדת בדיוק רב כמויות הורמונים וחומרים טבעיים אחרים המצויים בדם בריכוז נמוך מאוד. שיטה זו משמשת לגילוי מוקדם של מחלות ויראליות וסוגים מסוימים של סרטן, וכן לאיבחון מחלות בכלי הדם, ולבדיקת מנות בבנק הדם.

השיטת הרדיו-אימונולוגית של רוזלין יאלו פתחה תחומים חדשים וגישות חדשות במדע וברפואה.