הווארד טמין, 1934 - 1994, זכה בפרס נובל בשנת 1975, פרץ פריצת דרך משמעותית בחקר מחלת הסרטן.
הווארד טמין נולד בפילדלפיה בשנת 1934. בגיל 25 קיבל תואר דוקטור לרפואה במכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא עסק בהוראה ובמחקר, ובשנת 1969 התמנה פרופסור לאונקולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין.
בשנת 1975 הוענק להווארד טמין פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, במשותף עם דיוויד בולטימור ורנאטו דל-בקו, “בעבור מחקרם בנושא האינטראקציה בין וירוסים והחומר הגנטי של התא”.
תרומתם הגדולה היא בהסברת מנגנון הפיכתו של תא נורמלי לתא סרטני, בעקבות מפגש עם וירוס סרטני. הם הראו שהווירוס מצרף את הקוד הגנטי שלו אל הקוד הגנטי של התא, ו”מנצל” את התא ליצירת וירוסים נוספים. אסטרטגיה זו יעילה במיוחד, משום שאינה כרוכה בהרס התא ואובדן ה”מארח”, אלא להיפך. התא מעודד להתחלק ולהתרבות וליצור במקביל וירוסים נוספים.
תגלית זו היתה כרוכה בשינוי יסודי במחשבה הגנטית – טמין ובולטימור הראו שווירוסים מסוגלים לייצר די.אנ.איי מתבנית של אר.אנ.איי, דבר שנגד את הבנת הגנטיקאים עד אז.
