מייקל בראון נולד ב-1941 בניו-יורק, הוסמך לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה ב-1966 וב-1971 הצטרף לבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת דאלאס, טקסס, שם החל שיתוף הפעולה בינו לבין גולדשטיין. ב-1977, בהיותו פרופסור לגנטיקה, מונה בראון למנהל המרכז למחלות גנטיות.

פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 1985 הוענק לבראון ולגולדשטיין,”בזכות תגליותיהם ותרומתם להבנת מנגנוני הגוף להטמעת כולסטרול והבנת הפגם הגנטי המונע הטמעה זו”.

שני החוקרים גילו את המנגנון בגוף האדם המעביר את הכולסטרול מן הדם אל תוך התאים הזקוקים לו, ובו בזמן שומר על רמות מאוזנות של כולסטרול על-מנת שלא ישקע וישבש את זרימת הדם בעורקים.

מנגנון זה פועל באמצעות קולטנים (רצפטורים) הנמצאים על גבי תאים שונים. הקולטן הוא מולקולה שתפקידה לצוד את הכולסטרול הנע בדם ולהחדיר אותו לתא העושה בו שימוש.

מסקנתם המחקרית של בראון וגולדשטיין היתה, כי חסר בקולטנים אלה בגוף האדם, אם בגלל פגם גנטי תורשתי, או בגלל תזונה לא נכונה, רווית שומנים, משבש את המנגנון. הכולסטרול אינו מגיע ל תאים, מתעבה בדפנות העורקים, סותם אותם וגורם לטרשת עורקים, ובעקבותיה להתקפי לב ושבץ. תגליתם דחפה אותם לחפש תרופות שיעודדו את פעילות המנגנון וימנעו את סתימת העורקים.

אם תרופות אלה יימצאו בטוחות בטווח הארוך, יתכן ויבוא יום בו נוכל גם לאכול סטייק עסיסי וגם לחיות על מנת ליהנות ממנו.