פאול אהרליך, 1854 - 1915, זכה בפרס נובל בשנת 1908, מרפא העגבת ומייסד הכימותרפיה המודרנית.
פאול אהרליך נולד ב-1854 בשטרלן, אז בגרמניה. ב-1878 קיבל תואר דוקטור לרפואה באוניברסיטת ברלין והצטרף לצוות שחקר את חיידק השחפת. במהלך המחקר נדבק במחלה ונאלץ לפרוש לשנתיים עד להחלמתו. ב-1896 התמנה למנהל המכון לחקר סרום הדם בברלין.
בשנת 1908 הוענק לפאול אהרליך פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, במשותף עם איליה מצ’ניקוף, “בהוקרה על תגליותיהם בתחום האימונולוגיה”.
מ-1890 עסק אהרליך בעיקר במציאת חומרים לחיסון הגוף, כהגדרתו “קליע הקסם” – חומרים כימיים שיחסלו את גורמי המחלה בלי שיפגעו בחולה. במהלך מחקריו הצליח לפתח נסיוב נגד מחלת הדיפטריה ותרכובת ארסנובנזן המשמידה את חיידקי העגבת. בכך שיחרר את העולם מאימתה של מחלה שהפילה קורבנות רבים, מאז הופיעה באירופה במאה ה-15.
בכך הניח אהרליך את היסודות לכימותרפיה המודרנית, שעיקרה הכנסת חומרים רעילים לגוף שנזקם למחלה עולה על נזקם לגוף החולה.
פאול אהרליך הלך לעולמו בשנת 1915. הוא נחשב לחוקר החשוב ביותר של מדעי הרפואה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.